1. צום מרזה.
לא נכון.
אובדן המשקל הקל בזמן צום נובע בעיקר מפירוק של חלבונים להפקת אנרגיה. אותה רקמה שממנה היינו שמחים להיפטר (לפחות מחלקה) היא רקמת השומן אך ב-24 שעות של צום, הגוף לא מפרק שומן.
כשמדובר על ירידה במסת השומן מדובר על תהליך מאוזן שבו אנו יוצרים גירעון קלורי הדרגתי לטווח ארוך ולא על תהליכים קיצוניים כמו צומות או דיאטות כסאח שונות.
בכל מקרה, מכיוון שהירידה במשקל בזמן צום נובעת בעיקרה מהירידה במסה הרזה (שריר), אם לא נבצע שינויים אמיתיים באורח החיים שלנו, ירידה זו במשקל לא תישמר לאורך זמן.
עוד ב- Onlife
2. לפני צום כדאי לאכול ארוחות גדושות וכבדות כדי שלא נהיה רעבים.
לא נכון.
עודפי המזון שנאכל טרם הצום אינם נשארים בקיבה ומונעים את הרעב ליממה הקרובה. לא רק שלא יעמדו לרשותנו בצום עצמו אלא להיפך, אותם עודפי מזון עלולים להפוך לעודפי שומן ולגרום להשמנה.
בנוסף, צריכת כמויות גדולות של מזון מביאות ללחץ על דפנות הקיבה ובסופו של דבר גורמות להתרחבותה, מה שעלול להביא לתחושת רעב מוגברת בשלב מאוחר יותר.
3. זמן קצר לפני תחילת הצום – כדאי לשתות כמויות גדולות מאוד של מים.
לא נכון.
תהליך הרוויה של הגוף צריך להתחיל הרבה קודם. כבר ביממה שטרם הצום, יש להקפיד לשתות בערך כוס מים כל שעה במטרה למנוע מצב של התייבשות.
בכל מקרה, לאנשים המורגלים בשתיית משקאות המכילים קפאין כמו קפה, תה וקולה מומלץ להתחיל טרם הצום תהליך גמילה קל בהדרגה בימים שסמוכים לצום וכך לצמצם בהדרגה את החשיפה לקפאין. כך ניתן יהיה להפחית את הסיכוי לכאבי ראש כתוצאה מההפסקה המיידית של צריכתו.
4. צום מתאים לכולם – הכל שאלה של כוח רצון.
לא נכון.
צום אינו מתאים לכל אדם. לא כל אחד מסוגל ולא לכל אחד מומלץ. אנשים הסובלים ממחלות כרוניות כגון סוכרת ואנשים שנוטלים תרופות מסוגים שונים לא בהכרח יכולים לצום ועליהם להתייעץ עם הרופא המטפל על כוונתם לצום. כמו כן, לחלק מהנשים ההרות, צום איננו מומלץ.
5. אחרי צום אין מגבלה על כמות האוכל - הרי לא אכלנו כל היום.
לא נכון.
מחשבה מוטעית זו עלולה לגבות מחיר כבד על המשקל בשלב מאוחר יותר. מעבר לעובדה שהצריכה בשעות שאחרי הצום יכולה להגיע לכמות כפולה ממה שהיינו צורכים באופן רגיל, בנוסף מדובר על צפיפות קלורית גבוהה מאוד שמעודדת הפרשה גבוהה של אינסולין ומכאן, את הבנייה של רקמת השומן.
6. לקצב האכילה לאחר הצום אין משמעות – מי שמורעב אוכל מהר.
לא נכון.
הורמוני השובע מתחילים לתת את אותותיהם רק כ-20 דקות בערך מתחילת האכילה. לכן, אכילה מהירה מדי, לא תאפשר את ביטויים של הורמוני השובע בזמן.
הדבר יביא לאכילת יתר שכן נאכל עוד ועוד כיוון שעדיין לא נחוש בשובע. אך תחושת כבדות גדולה מאוד תבוא בשלב מאוחר יותר כשהורמונים אלו לא יאותתו על שובע כי אם על מצב של "פיצוץ".
7. צום של יממה עלול להיות מסוכן.
לא נכון.
צום לזמן קצר יחסית (יממה) באופן כללי אינו מסוכן בשל ההסתגלות היעילה של הגוף והתאמתו למצב של צום: יש התנהלות של תהליכים המשמרים את הדרישות האנרגטיות הבסיסיות של הגוף ומתבצע חילוף חומרים בסיסי.
8. צום מטהר את הגוף.
לא נכון.
ישנה תיאוריה שאומרת כי צום יכול לסייע לגוף להיפטר מפסולת ורעלנים שונים. אולם, המזון שאנו צורכים לרוב בטוח לאכילה ואינו מכיל טוקסינים רבים כפי שנדמה לנו.
כמו כן, באופן נורמלי, כשאנחנו בריאים, לגוף יש דרכים משלו להיפטר מאותם מחוללי מחלות למינהן, בין אם דרך הכליה, הכבד או הריאות. לעומת זאת, במצב של צום יש ייצור מוגבר של קטונים שהם רכיבים שמעלים את חומציות הדם וגורמים להפרה באיזון הטבעי בגוף.
9. צום שנמשך מאחרי הצהריים ועד לבוקר של יום המחרת הוא טקטיקה טובה לדיאטה.
לא נכון.
אין שום הוכחה כי אי אכילה במשך שעות רבות כל כך תורמת לירידה במשקל באופן מאוזן ובריא. הדרך הנכונה יותר שתורמת להרזיה היא אכילת ארוחה קטנה כל 3-4 שעות וכך להגיע לאיזון הורמונלי בין הורמונים התורמים להרזיה ולפירוק שומן (גליקוגן המופרש בין הארוחות) ובין אלו שמעודדים השמנה (אינסולין המופרש בתום הארוחה).
בנוסף, אי אספקת מזון באופן סדיר לגוף יכולה להביא להתייעלותו, דהיינו למצב בו הגוף ישרוף פחות קלוריות במנוחה . מצב זה עלול להביא בסופו של דבר להשגת המטרה ההפוכה ולהוביל להשמנה.